להתייחס לכולם בצורה שווה


משתתפים: ארז צור וד"ר עידו לב

ביומולדת של מישהו מהכיתה, כל הילדים באו עם לבוש יפה, חוץ מילד אחד שבא עם לבוש פשוט וקצת קרוע. הילדים האחרים צחקו עליו. הוא כבר רצה לברוח משם. אבל ארז ושני ילדים נוספים קירבו אותו. בסוף הוא נשאר וכן נהנה עם כולם במסיבה. ארז גם קצת נזף בילדים על כך שהם צחקו – וזה קצת השפיע עליהם.

בחברה יש נורמה שמצפים ממך שתלך לאירוע בלבוש מסויים. כשאתה לא מתנהג לפי הנורמות של החברה, יש אנשים שידחקו אותך החוצה מהחברה.
יש אנשים שרק מסתכלים בצורה עקומה על מישהו שונה, ויש כאלה שממש צוחקים עליו.
חלק מהאנשים מצטרפים לצוחקים על האחר כדי שהם ייחשבו כחלק מקבוצת "הקולים", שייכים ל"קבוצה הנחשבת".

מה גרם לארז לפעול כפי שפעל? הערכים והחינוך שקיבל בבית:

  • לא להסתכל ביהירות על אנשים אחרים.
  • לא לשפוט אנשים על פי העבודה שלהם, צורת הלבוש שלהם, או כל דבר אחר, גם אם הם חריגים מהנורמה.
  • הלבוש לא חשוב אלא מה הזולת מרגיש – בפנים יש נפש.
  • כל אדם שווה, לא משנה מה הוא עושה ומה הוא לובש.
  • כל אחד מגיע לו יחס שיתנהגו אליו בצורה שווה.
  • להתייחס לכל אדם באמפתיה: לדעת שגם אתה יכול למצוא את עצמך בנעליים שלו, במצב דומה.
  • לחשוב על הדברים מנקודת המבט של הזולת – איך הוא מרגיש, ואיך אתה היית מרגיש לו היית במקומו.
  • לנסות לשלב בקבוצה גם אנשים ששונים מהנורמה.
  • להתייחס באמפתיה אפילו לילדים שהתנהגו לא יפה וצחקו על האחר – מתוך הבנה שהם מתנהגים כך כי זה החינוך שהם קיבלו, לצחוק על האחר.

מהצד, נראה שדרוש אומץ להיות שונה מהאחרים שצוחקים, ולפעול בניגוד אליהם ולא לנדות את הילד השונה. אבל מי שחונך לערכים של קבלת האחר, לא צריך אומץ, כי הוא יודע שזה הדבר הנכון לעשות.

ראו גם: ביקורתיות

פורסם בקטגוריה כללי, עם התגים . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים