האם יש מוסר אבסולוטי? או "הכל יחסי"?


משתתפים: ד"ר בלה דוברוב וד"ר עידו לב

  • ברור לנו שיש דברים שהם בעליל בלתי-מוסריים
  • כדי שכלל יוכל להיות מוסרי: צריך לתפוס בצורה שווה לגבי כל בני האדם
    • לפי הדדיות: אם את עושה משהו למישהו אחר, את צריכה להסכים שגם יעשו את זה לך
    • אם את לא רוצה שיעשו לך משהו, זה לא מוסרי שתלכי ותעשי זאת למישהו אחר
    • יותר מזה: לא לעשות למישהו דברים שהוא לא רוצה שיעשו לו
  • לדוגמה: גם אם הנאצים חשבו שזה מוסרי מבחינתם לרצוח יהודים, זה עדיין לא עושה את זה למוסרי, כי הם לא רצו שיעשו את זה להם.
  • משום מה יש אנשים שלא מבינים את זה
    • אולי משטיפת-מוח תרבותית של פוסטמודרניזם ש"הכל יחסי"
    • רב-תרבותיות ש"לכל תרבות יש מוסר שלה", גם אם היא תרבות רצחנית
    • במקום לעזור לאנשים שמתעללים בהם, אומרים "מכבדים את התרבות שלכם"
    • "כשבהודו בעבר שרפו אלמנות – האם אפשר לומר שזה לא מוסרי?" — "אני צריכה לחשוב על זה". אבל תחשבי על איך האלמנה הנשרפת מרגישה! איך יכול להיות שזה מוסרי?!
    • "האם כדי להציל את ילדייך תהרגי אדם חף מפשע"? — אמא אחת אמרה כן. איך אפשר?! כי היא חושבת שלא בסדר אם היו עושים את זה לילדים שלה.
    • אנשים חוסמים כניסה לחניה "כי לא נורא", אבל מתעצבנים כשעושים את זה להם.
  • האם מנסים למקסם להציל כמה שיותר אנשים? לא. כי כך אנשים יחיו תמיד בפחד.
  • יש לנו באגים בחשיבה בנושא, מושפעים רגשית
  • אלטרואיזם אפקטיבי
  • להבין מתוך חמלה שלפעמים אנשים עושים משהו לא מתחשב לא כי הם אנשים רעים אלא כי יש סיבה
  • אם פוגעים בנו, לא רק ללכת לקיצוניות של הבנה של האחר אלא גם חמלה כלפי עצמנו ולא לאפשר שימשיכו לפגוע בנו
פורסם בקטגוריה כללי, עם התגים . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

3 תגובות על האם יש מוסר אבסולוטי? או "הכל יחסי"?

  1. מאת ליאורה :)‏:

    "אם את עושה משהו למישהו אחר, את צריכה להסכים שגם יעשו את זה לך, אם את לא רוצה שיעשו לך משהו, זה לא מוסרי שתלכי ותעשי זאת למישהו אחר" – לא נכון לדעתי… יש דברים שאנשים אחרים אוהבים שעושים להם כאשר אני אישית לא אוהבת שעושים לי. זה לא אומר שאני לא אעשה את זה בשבילם…
    "האם כדי להציל את ילדייך תהרגי אדם חף מפשע", אני חושבת שכאן נכנסת תורת התעלתנות, במקרה שאין ברירה, מה יהיה יותר יעיל? שכמה ילדים ימותו, לעומת אדם אחד?

    • מאת ליאורה :)‏:

      למרות שבקשר למה שאמרתי על תועלתנות, כשאני חושבת על זה, אולי גם הייתי אומרת שזה יהיה קצת מוגזם להגיד ש"אם ככה, עדיף להרוג מישהו אחד בכוונה כדיי שהאיברים שלו יצילו הרבה אנשים חולים" ונכון שזה יהיה יותר יעיל, אבל אולי לא צריך לתת רק להגיון להחליט, לפעמים יש גם מקום לרגש (זה גם מתקשר לשאלת האינטלגנציה המלאכותית אבל זה לא הכי קשור לכאן), כי יש הרבה דברים שאי אפשר לפתור בהגיון, וצריך להפעיל בהם שיקול רגשי.

  2. מאת ליאורה :)‏:

    אני גם חייבת להגיד שקשה לי כשאנשים אומרים דברים כמו:"זה לא טוב לסלוח למישהו יותר מידיי על דברים שהוא עושה גם אם זה פוגע בי", כי אני מאמינה שלפעמים העיניין של "זה פוגע בי" גם כן ניתן לשליטה, זה לא תמיד חייב "לפגוע בי", ולא תמיד זה דבר רע לקבל דברים שאנשים עושים בצורה שלמה ולנסות להתמודד עם כך שזה פוגע בך ולנסות לא להפגע מזה, ולראות את הטוב שבזה.אני דווקא רואה משהו יפה לפעמים בללמוד לקבל בצורה שלמה משהו שמישהו עושה וגם אם זה פוגע בך בהתחלה, בסוף אתה לומד לקבל את זה עד לרמה שזה כבר לא פוגע בך ולא גורם לך סבל.
    אני מניחה שגם על זה אפשר להתווכח כי אולי באמת לא על כל דבר מומלץ להתפשר ולסלוח, ושיש מוסר אבסולוטי שעליו אסור להבליג, פשוט גם לא להגיע לקיצוניות השניה של לא לקבל שום דבר שהאחר עושה כי "זה פוגע בי", כי לפעמים זו גם בחירה שלך אם להיפגע או לא. בקיצור בהרבה דברים צריך פשוט למצוא את דרך האמצע. (אני מרגישה שאני רק מעלה לעצמי יותר שאלות מתשובות כשאני כותבת את דעותיי חח)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים